פרידות ושיפוצים

הגענו בבוקר של יום שישי למרמריס. המפרצים של מרמריס מדהימים ביופים, ובין כל המעגנים האפשריים אנחנו בוחרים בזה שנמצא בתוך העיר (Netsel Marina).
הפעם הצלחנו לחדור את גבולות טורקיה ואנחנו תירים רשמיים! אגב, מדהים כמה הגבולות הימיים פרוצים בקפריסין, יוון וטורקיה. אין בעיה לשייט שבועות כל זמן שדואגים להניף את הדגל המתאים. לעומת זאת, 50 מייל מגבולות ישראל אנחנו מאותרים ע"י חיל הים שמבקש להזדהות ומאוחר יותר בא לבדוק (לראות לנו את הלבן בעניים). כל הכבוד לצה"ל!
שישי בבוקר עזרא ופרדלה יצאו כדי להתארגן על כרטיסי טיסה חזרה וגם קצת צ'ופרים לאסתר: מגבות מטבח שהיו חסרות מאוד (עכשיו יש מלאי לשנה!), דלי ירוק במקום הדלי שצנח למים וכדומה.
אדם מתקשה להיפרד ומחליט להשאר עוד יום. בערב מוזמנים לארוחת פרידה ובוחרים באחת המסעדות היותר טובות באזור. אוכל מעולה, בריא ויחסית לארץ מאוד זול. ישבנו בשולחן גדול של שיבעה,בפעם האחרונה. כולנו מסכמים את השהייה יחד כחויה טובה ומנפחים את האגו אחד לשני. יש גם עצב של פרידה מתקרבת. אדם מציע לקחת את תומר לאיסטנבול (טרמפים) ולהחזיר אותו כשאנחנו מוכנים ליציאה... מזל שיש אודי מבוגר אחראי בסביבה שלא מרשה.
בוקר, עזרא ופרדלה נפרדים ויוצאים לדרכם מצוידים בסנדויצ'ם ומכתבי פרידה חמודים שרוני משאירה להם.

מתנצלת על האיכות. זה מה יש...

יוצאים לדרך

אדם מתעורר מאוחר מתארגן נפרד ושוב חוזר. הפרידה קשה לכולנו במיוחד לילדים. כמה תמונות למזכרת והמחשה.

משבת בבוקר מתחילה ההתרוצצות סביב "מתיחת פנים" לאסתר. המרינה יושבת בצמוד לאינספור חנויות שעוסקות בציוד ובתי מלאכה שעוסקים בסירות. כל דבר שלוקח שנים למצוא בארץ נמצא בשפע במיגוון ובמחירים נמוכים משמעותית. בעלי המלאכה מקצוענים, ששיפוץ סירות לחם חוקם. יש רשימה ארוכה שהכינותי מבעוד מועד והפרויקט יוצא לדרך.
הימים ארוכים ועמוסים ולכן הבלוג יוקפא עד לסיום העבודות.

כולם מגויסים לקירצוף ושיפוץ וזו רק ההתחלה...

אסתר בשיפוצים