יום ראשון, 22 באפריל 2012

הסערה במפרץ של גוצ'ק ועד למרמריס

הגענו לגוצ'ק בבוקר כמתוכנן. הים שקט כמו מראה. שוב נוף ההרים המושלגים של החוף הטורקי.

בדרך לGochek

אדם אורז ואודי והדרכונים בדרך למשרדים. הפתעה! למרות כל הברורים מסתבר שזה לא נמל כניסה לטורקיה. אופס טעות! המשמעות היא שאנחנו ממשיכים להיות לא חוקיים, מאז עזבנו את קפריסין. נמל הכניסה הבא במרמריס כשמונה שעות הפלגה. לא נורא מלבד העובדה שאחה"צ צפויה להתחיל סערה רצינית. אדם שכבר היה מוכן לפרידה והמשך המסע שלו קצת מאוכזב אבל מהר מאוד מתאושש. היום יום שלישי ולמרמריס נגיע רק בשישי. ככה זה כשאתה בים. התוכניות בערבון מאוד מוגבל. למרבה המזל, ולאור נסיון העבר, עזרא ופרדלה לא קנו כרטיסי טיסה, כך שאין לחץ. חברים יקרים שמתכוונים לחבור אלינו, נא לקחת בחשבון. יש גם כוח עליון!

בפעם הראשונה נתקלים במפרשיות בחוף הטורקי. אכן מחוץ לעונה.
הסקיפר והמשנה (פרדלה בעיסוק אופיני)
רונצ'ה

אנחנו נשארים במפרץ מוגן ומדהים ביופיו. המעגן משמש סירות צ'ארטר לעגינת חורף. מסעדה קטנה סגורה בעונה זו. אנחנו ועוד יכטה אחת עם שני גרמנים מצפים לסערה.
מנוחת הלוחם...

בנתיים יוצאים לסיבוב קטן. המקום יפה בצורה שקשה לתאר. מפרץ ועוד אחד וגם אחד בתוך השני ומסביב הרים מיוערים, מצוקים, ומים במיליון גוונים של כחול.
קשה לתאר במילים אז מעמיסה תמונות.

שני כלבלבים מתוקים שהשתעשו איתנו וליוו את הסיור
שרידי כנסיה. עדות לנוכחות יוונים שטרונספרו.
תומר ואדם בעוד קטע של בנים
מפגש פיסגה בין שני מפרצים
ללא מילים
אני אהבתי
המפרץ הבא. 15 דק הליכה לכיוון מערב. כאלה פזורים מכל עבר
אבא ובן
גם אני שם. מאושרים באמת!

הלילה שקט באופן מפתיע. אין קליטה של רשת כך שאנחנו בסוג של אפלה. הלחץ הברומטרי הולך ויורד. בבוקר מתעוררים לרוחות מטורפות. ציפינו אבל לא תארנו עד כמה. רצים החוצה להוסיף עוד חבלים, לקפל את כל הבדים שרק אפשר. ממש נלחמים ברוח העזה שלעיתים מגיעה ל 45 קשרים! זה המון!! אומנם אנחנו במפרץ אבל הרוחות מרשימות. גשם לפרקים ובין שבר ענן אחד למשנהו זוגות זוגות יוצאים לסיבובי התרעננות. המשימה לא פשוטה. שיבעה בסירה אחת יותר מ 24 שעות. דורש המון התחשבות ויכולת למצוא תעסוקה ולתת מרחב לאחר. רוני מכינה בצק לפיצה, משחקים scrabel, קוראים, תשבצים, מקשקשים. כשהבצק תופח (או כמו שתומר אומר "השמרים משחררים גאזים"), יוצאים לסיבוב, עולים על הגיבעה לתצפית, פוגשים צב תינוק, לתומר מפגש אינטימי עם זעמן שחור (די גדול) המון פריחה. מהתצפית רואים את חזית הגשם המתקרב. מתגלגלים במורד הגבעה ורגע לפני שמגיעים לסירה מגיעה המקלחת. אגב, בזמן הסערה המזח שעדיין לא גמור קצת התפרק, כך שהיה שלב שהיינו מנותקים מהחוף, ועזרא מצא את עצמו מדלג לתוך המים. הגיע לסירה ספוג מכף רגל ועד ראש כולל מעיל פוך ונעליים!
חזרנו ועמלנו על הכנת הפיצה. רוטב מושקע, זיתים וגבינה. התנור המחמם הריחות והטעם הוסיפו לאווירת החורף במעוננו. באופן כללי התזונה בריאה וטעימה. עזרא מפנק אותנו כמעט מדי יום במטעמים יצירתיים עם חומרים מאוד מוגבלים. כף!
כך נסגר לו עוד ערב. גשמים רוחות שלא לגמרי נרגעות. מקווים שמחר נוכל לפחות לעבור למפרץ אחר.
הבוקר הפציע. שקט מסביב. כניראה שעברנו את זה בשלום. מבלים בשייט מפרשים, בכל זאת 20 קשרים. אודי נותן לעזרא ופרדלה להשתעשע ולהוביל אותנו למפרץ הבא ללא מנוע. הרבה מהפכים (הסירה מטלטלת מצד לצד עם העברת המפרשים) זוויות מרשימות לים. עגינה מושלמת של אודי ללא מנוע, ארוחת צהריים ואנחנו עוברים למפרץ חדש. החלטנו לצאת שוב בחצות. הים אמור להרגע לגמרי ואנחנו נגיע בביטחה לעגינת בוקר (מאוד רצוי לא להגיע לעגינות בשעות החשכה).
אחה"צ הילדים (כן, גם אדם) משתעשעים בהכנת מדורה ללילה. רוני שוב מכינה בצק שמרים, על פי מתכון דני להכנת לחמניות על מקל מעל הגחלים.
לילה, רוני תומר אדם אודי ואני יורדים עם דינגי לחוף. מדורה, ספסל עץ נוח שהוכן לטובת הזקנים, סיפורים שירים ובדיחות. גולת הכותרת "הלחמניות של אדם" לא מבינים איך לא הכרנו קודם. אנחנו נביא את הבשורה. לצערי אין תעוד בתמונות.
חצות ואנחנו יוצאים. בהתחלה הים עדיין קצת גבוה, במהלך הלילה נרגע. אני במשמרת של לפנות בוקר, נהנת מזריחה מדהימה על המפרצים של מרמריס.

4 תגובות:

  1. תשובות
    1. תודה קוראת נאמנה. מתי את באה?
      יש הזמנה פתוחה לזוכה בתחרות ״הקורא הנאמן״

      מחק
  2. איזה כיף! מטיילים, אוכלים בריא ונחים.. נראה לי שאני מצטרף :)
    מתגעגעים פה מאוד,
    נשיקות

    השבמחק