בבוקר מרגישה הרבה יותר טוב. ההרים של טורקיה מושלגים באופק הים שקט והנוף מרהיב. אדם יושב על הסיפון ומנגן שירי עם.
הוא יחסר לכולנו כשנפרד ובמיוחד לילדים שמאוד נהנים מנוכחותו הצעירה ומלאת האנרגיות.
הגענו לאחד המפרצים האהובים עלינו בשעות הצהרים המוקדמות. המפרצים, שבשיא העונה מלאים במפרשיות, מנועיות וגולטים (סירות תיירים טורקיות) ריקים לגמרי. אנחנו לבד!!
עוגנים בלב המפרץ הקטנטן והמוגן. סוף סוף מנפחים את הדינגי (סירת הגומי הקטנה) ובעזרתה נקשרים גם לחוף.
אני על יד העוגן מתארגנת לעגינה כשמתקרבים למפרצים.
תומר אדם רוני ועזרא לא מוותרים על קפיצה למים הקרירים משהו. אני עוד לא בשלה.
שלושת הילדים (כן אדם הפך לילד הג'ינג'י המאומץ) יוצאים לסיבוב דינגי עם המנוע, וכשחוזרים תומר ואדם יוצאים לשעתיים של הוצאת אנרגיה מטורפת בטיפוס סלעים וקיפוץ בין הפסגות של האי הקטנטן אליו אנחנו קשורים. אני יוצאת לסיבוב שני של ניקוי סירה בצלילה, שהוכח כמאוד יעיל ושיפר מהירות וצריכת דלק באופן משמעותי. בין השאר מצליחה למצוא ביער הדשא שבקרקעית את שרשרת המגנטים של תומר, שרוני הפילה בטעות למים וכמעט שילמה בחייה.
יום שישי בערב, ערב חג שני.
תומר ורוני בשיעור כינור ראשון.
רוני ואני מחליטות להכין ארוחה משודרגת עם פסטה בעגבניות ובזיליקום ובורקסים של פטה ותפוחי אדמה. זה אחד מהיתרונות המרובים שבחופשה עם הילדים, הזמן לעשות יחד דברים שביום יום לא הייתי חולמת לעשות.
וגם - שיחה כפית עם שי גילי וסבתא ענה שחוגגים יחד אצל סבתא. כמה קל לתקשר גם במפרץ בודד...
בוקר, ואנחנו יוצאים ל Cale "כפר המחוז" שבמפרץ להצטיידות ומים. כפר מקסים עם מבצר בראשו. מסביב המוני סרקופגים חלקם שקועים במיים.
נקשרים למזח של אחת המסעדות. זו דרכם להרוויח משהו מנוכחותך. נקשרים, מקבלים מיים וחשמל ומשלמים בארוחת ערב לא זולה.היום אפרורי וגשום מדי פעם. בכל זאת יוצאים עם הדינגי וגם לסיבוב בכפר.
ארוחת ערב טעימה ונעימה.
הכל נידמה רגוע במיוחד, עד שבאופן בלתי צפוי מתחילה רוח עזה שמטלטלת קשות את הסירה ומזח העץ הרעוע. בעלי המסעדה נבהלים ומבקשים שנעזוב מחשש שהמזח ינזק. הלילה שחור משחור, האזור
מלא מכשולים ואייונים. אודי מבקש מבעל המסעדה להוביל אותנו עם סירת המנוע שלו למפרץ מוגן. אנחנו עוקבים אחריו עם הפנס הכי חזק שברשותנו, עיוורים לחלוטין למה שמסביבנו וסומכים על הפלוטר והמקומי. עוקפים את האי עליו נמצא הכפר ובבת אחת הרוח נעלמת. בקשר קריאות הצלה (Mayday) של סירה למשטרת החופים הטורקית. הרבה אקשן. עוגנים נרגעים והולכים לישון.
קמים לבוקר שימשי ורגוע. הנוף מסביב מטריף וכולנו מתפתים, בעקבות עזרא ואדם לקפוץ למיים. קרררר ומרענן!
קפה תה ארוחת בוקר קלה ואנחנו יוצאים לקסטלוריצו. אי יווני מקסים מול קאש הטורקית. כשלוש שעות של הפלגה לפנינו.
מתנצלת על העימוד גודל אותיות ושאר ירקות. האתר לא ממש נחמד והזמן דוחק. עוד רגע יוצאים ללילה של שייט ולא יודעת מתי יהייה רשת. מקווה שתסתדרו.
השבמחקיופי של בלוג! תמשיכי ככה!
השבמחקכן - יופי של בלוג. מעיניין מאד!
השבמחקhttp://en.wikipedia.org/wiki/Kastelorizo
השבמחקvery informative, for people like me who has not the slightest clue. it took also some time to find the island as it's official name is MEGISTI....