ממילוס ועד קורינטוס

ממילוס לקורינטוס

מילוס-הידרה - פורוס - אגינה - קורינטוס

כצפוי, ההפלגה ממילוס לא היתה קלה, אולי מהפחות נעימות שהיו עד כה. ממש טירונות לשי שרק הצטרף. כן, היו גם הקאות, אפילו תומר, שהוא כבר זאב ים לא קטן. שי נכנס לתרדמת עמוקה יחד עם רוני שבכלל לא הקיצה, עד 3 אחה"צ (סוג של שיא). ככל שהיום מתקדם, הרוח יורדת ואיתה הגלים. כשהורדנו חכה למיים הג'רג'רה לא הכזיבה ודי מהר נישמע זימזום הגלגלת. זה נשמע כמו דג גדול. מרב התלהבות אודי העלה אותה מהר מדי והממזר ברח יחד עם הפיתיון האגדי… ננסה למצוא זהה בהמשך הדרך. מעט לפני שרוני מגיחה, אנחנו מחליטים לשמח אותה ולעגון ללילה בהידרה, אי שהיא מאוד אוהבת. יש לנו משם זכרונות יפים של אמא ובת, כשבילינו שם רק שתינו שני לילות לפני כשנתיים. שם פגשנו גם את אבנר, ישראלי שחי שם כבר יותר מעשרים שנה באחד הבתים היותר יפים שראיתי. בילינו שם מספר ימים כל המשפחה, במהלכם התידדנו ובילינו יחד לא מעט. בנוסף, האי הטביע את חותמו לעד באחת מצלקות ה "הרי פוטר" במצח של רוני בעקבות נפילה, וכך הכרנו גם את המרפאה המקומית. בקיצור, לרוני הרבה סיבות טובות לזכור את האי, למרבה ההפתעה רק לטובה. כשהתבשרה שזו התוכנית, שאגה וקפצה משימחה, ומחלה על 12 שעות של הפלגה לא קלה.

הידרה אי מקסים ואחד היותר תירותיים בקיץ. לנו זה הביקור השלישי (לאודי רביעי), בפעם הראשונה עם שי בן שנה וחצי בדרך מאדינבורו לארץ בסוף הלימודים.

בהידרה אין מכוניות וגם לא אופנועים/קטנועים. אין כבישים, כל ה"תחבורה" על גב פירדות, מה שגורם לאי להיות שקט באופן שאנחנו כבר לא מכירים. פרט לזה, הכפר ציורי וחמוד במיוחד, יש חיים מקומיים, בזכות הקירבה לאתונה ותחבורת מעבורות סדירה ונוחה. אפילו לאונרד כהן הגדול, רכש בית באי לפני שנים רבות, ובילה בו לא מעט. אומרים שכאן כתב חלק מהשירים היותר יפים שלו. בביקור הקודם חלפנו בסימטה מול בנו, שדומה לאבא באופן שלא מותיר ספק. לא בילינו הרבה בהידרה, מה גם שהיינו די שפוכים. קצת שוטטנו, ארוחת ערב טובה במסעדה של כריסטינה (חריסטינה בפי המקומיים) ולישון. 

הידרה - הכפר מסביב למעגן

במסעדה של חריסטינה

בבוקר המשכנו בתוכניותנו המקוריות ושטנו לפרוס, אחד המעברים הימיים היפים שבאיים היוניים. בניגוד למקובל, עגנו בצד היבשת (בעירה שמול האי), מתוך כוונה לשכור אוטו ולבקר באמפיתאטתרון המפורסם של אפידאורוס ובאי מתאנה, עוד אחד בסידרת האיים הגעשיים. העגינה מול פורוס מאוד נעימה. לא צפוף כמו במרינה שממול ובנוסף מרוויחים את הנוף היפה של פורוס (כמו לגור בהולילנד, להנות מהנוף ולהמנע מהכיעור). מומלץ!  

בבוקר התארגנו לפיקניק ויצאנו כשעה נסיעה לאפידאורוס, שהרוויח את שמו ביושר כאמפי הכי יפה ביוון ואחד היפים בעולם. מבנה מושלם בנוף מרהיב שישר עושה חשק להופיע. החברה הופיעו ואני תעדתי.

האמפי של אפידאורוס

אפידאורוס נחשבת לערש הרפואה המודרנית

משם המשכנו למתאנה, אי יפיפה שלא מקבל תשומת לב ראויה ואולי טוב שכך. נוף געשי אדמדם שלא עבר בליה משמעותית מדי כך שהבזלת האדומה עדיין מחודדת, הרבה לועות געשיים קטנים ובינהם טרסות חקלאיות. אנחנו עולים במסלול קטן ונחמד, שכבר עשינו לפני שנתיים, הפעם עם שי ופריחות. היום מעונן ומתחיל טיפטוף. את הפקניק אנחנו עורכים ממש בתוך ליבת הלוע הגעשי, מוגנים מהטיפטוף ונהנים מחמימות. ממש לפני הכניסה מצאנו 4 בקבוקי יין שנשכחו, מתנת האלים. יופי!

ארבע בקבוקי יין במתנה על המתאנה - צילום אילוסטראציה

ארוחת צהריים בלב הלוע

מתאנה

למחרת לא ברור לנו איך יתפתח מזג האויר ועד לאן נפליג. אנחנו בדרך לקורינטית, מנסים להגיע לפני יום ראשון, אז עלות המעבר בתעלה גבוהה מזו שבמהלך השבוע, שגם כך מוגזמת לחלוטין! בדרך מתפתחים תנאים לא נעימים, רוח אף (כרגיל) וגשם מתחיל לרדת. אנחנו מחליטים לחתוך ולעגון בנמל קטן של האי אגינה. יום שישי, מעבירים יום חורפי של סירה, עם ארוחה טובה של צלעות כבש וסרט לקינוח.

יום שישי בערב - שקיעה במעגן של אגינה

בבוקר, מזג האויר מאיר פנים ואנחנו שטים בביטחה לתעלה הקורינטית. ההתרגשות בסירה עולה ככל שמתקרבים. עוגנים לפני הכניסה ואודי יוצא לבדוק איך מתנהלים העיניינים ואיפה שודדים את החוצים. חוזר ומיד יוצאים. אין סוף תמונות שמתעדות את המעבר המרשים של 5 ק"מ בין המפרץ הסרוני/הים האיגאי, והמפרץ הקורינטי/הים האיוני. מסתבר שלאורך ההסטוריה שליטים שונים זממו לחצוב את התעלה. אחד מהם, נרו, אפילו התחיל במבצע ולצורך כך העסיק ששת אלפים עבדים יהודים. הפרויקט נכשל בגלל מלחמה שפרצה, ובעיכוב קל של כמה אלפי שנים, באמצע המאה ה 19, התעלה נחצבה ע"י הצרפתים. עד אז, העבירו אוניות בין המפרצים יבשתית תוך גילגולן על בולי עץ!

עדויות לאסתר בקורינטית בתמונות וגם במפה מתוך תוכנת הניווט. אסתר מסומנת בחץ כחול. לפנינו שתי אוניות כתומות, שמזוהות ע"י מערכת ה AIS המופלאה.

בכניסה לתעלה - אונית משא נגררת החוצה

יש אישור מעבר!

כולם מתועדים והרבה!

לפני סוף החציה, גשר מכוניות נפתח, שעושה לנו הדגמה ממש לפני שאנחנו מגיעים, מה שנותן פאנץ לחציה ועוד כמה דקות בתוכה.

ביציאה - גשר מכוניות נסגר ואנחנו ממתינים

אסתר - החץ הכחול שבתוך התעלה, לפנינו שתי אוניות שמזוהות ע"י מערכת ה AIS

בסוף זה נגמר :( אנחנו עוגנים בעירה קורינטוס מרחק כשעה נסיעה מאתונה. היום שבת ואני רוקמת מזימה. בערב שוכרים אוטו והגדולים יוצאים לקרוע את העיר הגדולה ולהנות ממוזיקת רמבטיקו מופלאה, בלוז עם יווני שמקורו במגורשים היוניים מטורקיה. מועדון מקסים (לא גדול), להקה של חמישה, הקהל כולו יונים שמכירים את כל השירים. הרבה פרחים שנזרקים ממגשים וככל שהבוקר מתקרב האוירה מתחממת ומתחילים גם ריקודים. חשוב לדעת, המועדונים סגורים מיוני ועד אוקטובר וההופעות מתחילות בסביבות 11 בלילה. אין טעם להגיע לפני חצות, רצוי אפילו אחרי. לפנות בוקר, שוטטות בסימטאות אתונה, שמלאה בצעירים מבלים ואווירה חמודה ורגועה. עושה לשי חשק לחזור אליה. אנחנו שבים לסירה לפנות בוקר. הילדים חורפים. בבוקר מסתבר שהיתה גנבה בלילה מסירה לידנו. בסה"כ ארבע מפרשיות במעגן. גנבו מחשב נייד ואייפון. ניסו להכנס גם לסירות האחרות, מניחים שגם אלינו. באופן חריג, אנחנו נעלנו את הסירה ורוני, בגלל שחששה מהעדרנו, סגרה את כל החלונות. כך ניצלנו בנס… מסתבר שהמקום ידועה כמועד לפורענות וצריך להזהר. 

בבוקר מנצלים את האוטו ועולים לתצפית ממבצר מרשים (Acrocorinth). הגענו בשעת סגירה, שלש אחה"צ! היוונים לא אוהבים לעבוד, כבר אמרנו?? גידי הגדיר את זה יפה "המדינה שמסרבת להתבגר, וטוב שכך". אנחנו מזדהים לגמרי! 

Acrocorinth

העיר לא עשתה חשק, ואנחנו מרויחים זמן שייט, וממשיכים במפרץ שיש בו הרגשת אגם. ההרים היפים של הפלופונז בדרום, ההרים הגבוהים של מרכז היבשת מצפון, והים חלק כמו מראה.

זריחה יפה במיוחד ואנחנו בדרך לגלכידי ((Galaxidhi משם מתכננים להגיע לדלפי.