הפעם דיווח שעיקרו אינו ימי ולכן יהייה קצר...
כצפוי החוף האדריאטי האיטלקי לא מרגש. בדומה
לחוף שלנו, חסר מפרצים ואיים. זה לא אומר שהחופים שלנו לא יפים! נהפוכו! החופים
מקסימים אבל שייטים לא הבינו את זה עדיין...
כמתוכנן, אנחנו דוהרים דרומה ומשייטים בעיקר
בלילות. כעת במשמרת, שלש לפנות בוקר, ושומרת על עירנות בעזרת כתיבה. הפעם אין ירח
משמעותי, מעט נידנודים ולמרבה השימחה מעט אוניות בנתיב. מאידך הרבה אסדות וסימוני
אוניות טבועות על המפה, מחייב בחירה קפדנית של נתיב השייט.
השיוטים בלילה מצד אחד מאפשרים לגמוע מרחקים
מבלי להעמיס על רוני, שלא ממש נהנת משייט ארוך, ומאידך, מאפשרים לעצור להפוגות
משמעותיות בין השיוטים.
עד כה מוונציה עשינו שתי עצירות. יום ברוונה,
סיור בעיר יפה שצופנת את אוסף הפסיפסים היפה בעולם. שוטטנו כל היום בין קתדרלה
למוזולאום, גומעים קילומטראג' נאה של מוזאיקות מדהימות, אפילו בעיני "חסרי
תרבות" שכמותנו. אי אפשר שלא להתרשם מהעושר. פסיפסים בני אלף שנים שהשתמרו
בצורה מעוררת השתאות. בתמונות כמה דוגמאות.
אנחנו
עדיין בעינייני ה Geocashing, ממשיכים לחפש, לאסוף ולהעביר
מטמונים. ברוונה נחלנו אכזבה, לאחר שנשלחנו לנקודה מחוץ למרכז העיניינים, עם תאור
שנשמע מסקרן והבטחה לחיפוש לא קל. מצאנו עצמנו בגן של מוזלאום, בחם מטורף, מחפשים
מטמון קטן במיוחד. רבים לפנינו מצאו ושיבחו את המטמין, אבל לא מעט נחלו אכזבה (הכל
מתועד באתר המשחק). אנחנו לצערנו נמנים על המאוכזבים, ואחרי שעה של חיפוש, הצלחנו
לגרור החוצה את הילדים. גם לנו לא היה קל להודות בכישלון. מדהים כמה זה הופך לאתגר
ברגע שמתחילים לחפש.
רוונה - רק פסיפס והכל זהב!
נפרדנו מרוונה ומהאנשים המקסימים של המועדון בו
עגנו. לא רק שסרבו לתשלום, אלא בדקו אם צריכים עזרה (מים או דלק) ואפילו העניקו
לילדים חולצות יפות של המועדון. כבר אמרנו שהאיטלקים מקסימים?!
עוד לילה של שייט ואנחנו בנומנה (Numana), עיירה קטנה מנומנמה וחמודה מעט
מדרום לאנקונה. השייט לכאן, לפחות במשמרת שלי, היה מלא אקשן. אוניות ענק ואסדות
שמחייבים ערנות ושימוש אינטנסיבי במכשירי הניווט.
 |
| שקיעה נוגה על רוונה בתחילתו של עוד שיוט לילי |
בנומנה התארגנו לשכור רכב, בעזרה אדיבה ביותר
של פנסיונרים איטלקים, שייטים בדימוס, שישבו בשולחן לידנו למשחק קלפים סוער.
אנגלית יוק, אבל המון חם ונדיבות. החיפוש שלנו אחרי אינפורמאציה לגבי השכרת רכב,
הכניס אותם לפעילות ודיונים שכללו טלפונים, חיפוש בדפי זהב מקומיים ודיונים סוערים
סביב השולחן. לא הבנו כלום, אבל מכמה מילים בסיסיות, כמו מכינה (מכונית), הבנו
שכל המהומה סביבנו. סופו של עיניין, נימצא אוטו וגם איש חביב במיוחד, עם אנגלית
בסיסית שמאפשרת תקשורת, שקבע לקחת את אודי למחרת בבוקר לסוכנות ההשכרה - מרחק חצי
שעה נסיעה + נסיעה של כחצי שעה מהכפר בו גר למרינה כדי לאסוף את אודי. יש דברים
כאלה!!
בבוקר יצאנו לארבעה ימים רכובים באומבריה (Umbria), אזור שדומה לטוסקנה,
אבל הרבה פחות מתוייר. נפרדנו מאסתר לשלשה לילות (זה ממש לא קל), ומצוידים בהמלצות של
סטפנה (מהפוסט הקודם) ומשפחתה, שמנו פעמינו למספר כפרים יפיפיים. הימים חמים
במיוחד. לא מבינה איטלקית, אבל התמונות בעיתונות המקומית של זקנות מיוזעות ומספרים
שמציינים טמפרטורות, מאששים את החוויה שלנו. גל חם סביב הארבעים מעלות, שזקני ספלו
(Spello) ואפילו הפרנסיסקנים מאסיזי (Assisi) אינם זוכרים! אז מה עושים? מטיילים
מוקדם בבוקר, נחים בצהריים, ואם יש מזל והטמפרטורות מאפשרות, יוצאים לעוד סיבוב
בערב. על מיזוג במקומות הלינה אין מה לדבר, במיוחד אם בוחרים לישון בתוך העיר
העתיקה במבנים הכי אוטנטיים... לאיטלקים עקרונות של שמירה קפדנית על קווי הבניה של
העירות העתיקות, ושום התחממות גלובאלית לא תבלבל אותם (איזה מזל!). מי שחם לו, שלא
יגיע, והזקנות יקצרו את חייהן...
לא הספקנו הרבה, אבל גם לא ניסינו. ראיונו אזור
מקסים, נהננו מאוכל משובח. קפה ומאפה של בוקר ויין לבן צונן ומבעבע קלות בצרוף
נישנושים, אחר הצהריים. מקומות לינה מקסימים, הרבה אוויורה מקומית ושינוי משגרת
הים.
אז כמה תמונות לשזוף עניים עם שמות העירות בהן ביקרנו.
תחנה ראשונה אורבינו (Urbino)
 |
| צ'לו בכיכר נגן ומלחין מעולה מניו-יורק אחרי שיחה קצרה מסתבר שיהודי (פיטר לוי) אבא היה נהג אוטובוס ברחובות... |
 |
| אוסף אומנות מרשים ואינסופי בארמון |
גוביו (Gubbio)
בגוביו לנו בלילה הראשון בבית עתיק ומקסים. שוטטנו בסימטאות המקסימות ובחנויות הקרמיקה כדי לבחור פריטים הביתה. הצעה שלי לעזרה בנשיאת סלים כבדים זיכתה אותנו במפגש עם בן המקום שחי היום ברומא, אבל לדבריו בורח לכפר הולדתו בכל הזדמנות. חושב שזה היפה שבכפרי איטליה! הוזמנו לבקר בבית בו נולד, בית בן אלף שנה, שעבר שיפוץ מסיבי אבל שמר על אופי המקום. נוף מרהיב מהמרפסת, המלצות להמשך המסלול וגם למסעדה מקומית משובחת! שווה להיות אדיבים...
 |
| תצפית בוקר מכיכר הקתדרלה |
 |
| סמטאות צרות ומתפתלות |
 |
| ועוד |
 |
| ארוחת בוקר בחצר הפנסיון |
 |
| משפרים ביצועים בעליות |
 |
| חנות הקרמיקה בה רכשנו מנורה לפינת האוכל בבית התקשנו לבחור מקווים שיתאים... |
עליה ברכבל "הכלובים" (בן 50 שנה!) למנזר שבראש ההר, תצפית מרהיבה וירידה במסלול ירוק ויפה
התמונות באדיבות תומר
 |
| חדי העין יכולים להבחין בכלובים המרחפים |
ספלו (Spello)
בספלו היה חם!!! מצאנו לנו דירונת מקסימה במבנה עתיק ששימש בעבר כאכסניה לעולי הרגל בדרכם לאסיזי השכנה (על אסיזי בהמשך). כשניסינו לצאת היה כל כך חם שמיד התחפרנו חזרה עם ספרים ואולימפיאדה...
 |
| מטבח וגם סלון בבית בן שמונה מאות שנים. סימטה צרה במיוחד, כיאה לכפר. השכנים מתורגלים ושומרים על שקט במיוחד בין שתיים לארבע... |
 |
| מסעדה גינה ונוף מפלט מסוים מהחם, עם יין צונן, נישנושים וספר. מתאים גם לקפה ומאפה בבוקר |
אסיזי (Assisi)
המינזר נחשב למקום עליה לרגל החשוב באיטליה. כאן נולד פעל והלך לעולמו מייסד הזרם הפרנציסקני. נולד כבן עשירים הולל, שנטש את חיי המנעמים לטובת חיי סגפנות, נתינה ואהבה לכל חי. נודע ביכולת לתקשר עם חיות, בין שאר יכולות בסיסיות של קדוש. סוג של ניו אייג' שהקדים את זמנו...
המנזר והכנסיות שבתוכו מרשימים ומלאי מאמינים, שבין השאר באים עם כלי נגינה מתפללים ושרים. מרשים! מסביב עירה יפה ומאוד תירותית, מלאה בחנויות של מזכרות ושאר מותרות, בניגוד צורם לתורת מייסד המסדר.
 |
| בחצר המנזר. בפנים הצילום אסור |
 |
| נזירות משלל גזעים |
פירוג'ה (Perugia)
עיר המחוז שוקקת חיים ויפה מאוד. ידועה בעולם, בין השאר, בזכות מפעל השוקולד הגדול באיטליה, מקור ה Baci המצוי בכל דיוטי-פרי שמכבד את עצמו.
 |
| כיכר יפה ופסל מקסים במרכז המזרקה |
 |
| שלוח באהבה לגילי |
ממשיכים באיסוף Geocashing. הפעם קטן במיוחד בכניסה לבית מרקחת ברחוב הראשי.
 |
 |
| קפסולה קטנטנה בתוכה מגילה של רישום מבקרים. הדרישה המינימאלית ממטמון במשחק. |
 |
| מיקום הקפסולה מתחת לטרמומטר בכניסה לבית המרקחת |
בית הקפה של היום.
גם טעים וגם מקסים. קשה להתרשם בתמונה מפרסקות שמעטרות את התקרה.
מי צריך קתדרלה??
ובכל זאת - פרסקות באולם קונצרטים. באולם הסמוך מתאמן פסנתרן גאון! היה לי קשה להתנתק מהקסם...
גולת הכותרת - ביקור בפירוג'ינה, מפעל השוקולד. ממש כמו בשיר של יונתן גפן "כשהלכנו העירה לבקר את דוד אפרים", ריח השוקולד באוויר ממש משכר! בתוך המפעל אסור לצלם. סרט נע של שוקולדים מהיצור ועד לאריזה. כמעט כמו הרובוט שלנו במעבדה :)
 |
| כמו כל העולם, נקנו ע"י Nestle השוויצרית. לפי הראיון שנתן ראש ועד העובדים בזמן שביקרנו, ניראה שהעובדים לא ממש מרוצים. צפו שביתה איטלקית והצטיידו ב Baci לפני שיחסר... שימו לב לחוות קולטי השמש הענקית. אחלה רעיון! איפה הראש היהודי שייסם אצלנו? |
 |
| חלק מזערי משולחן הטעימות שבסוף הסיור... |
 |
| מתהדרים בשיא גינס לשוקולד הגדול בעולם! |
 |
| על רקע אגוזים של פולי קקאו |
 |
| ויש גם סוכריות... |
כעת, בדרך לפסקרה, ושם, בעזרת השם והבריאות של
אחותי, נפגש עם עוד סידרת בני דודים: נעם בת 16, רועי בן 11 ויונתנצ'יק שעולה
לכיתה אלף! כולם ילדיה של אחותי הצעירה טליה (הידועה במשפחה בשם טלי) שאהובים
עלינו מאוד מאוד!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה