הערה: הפוסט הזה נכתב לפני כתיבת הפרקים הבאים על הפלופונז, כרתים, והחציה הביתה. החלטתי להעלות אותו כפי שהוא, בהתאם לסדר הכתיבה ולא הסדר הכרונולוגי.
כמעט סיום
רגע לפני שמשחררים חבלים...
התעוררתי מוקדם. בעוד שעה קלה יקומו כל שאר
"בני הסירה" לשעה של התארגנות אחרונה ופרידה. החלטתי לנצל דקות של שקט,
כדי לכתוב כמה מילים של פרידה.
השבועיים האחרונים, בפלופונז ובכרתים, בילינו חציים
בארבעה והשאר עם אלון ומיכל, שהפכו ממש חלק מהמשפחה ומקור הנאה גדולה לתומר ורוני
וגם לנו. מקווה עוד לכתוב במהלך ההפלגה על שבוע מקסים בפלופונז, מלא הפתעות, לא
ציפינו שיהייה כל כך מרשים גם מהחוף. גשם ראשון ושנה חדשה, שנחגגה ברב הדר, עם
אלון ומיכל. שני ערבי "מלך הטריוויה" שאלון ומיכל הכינו במהלך הטיול
שלהם (לפני שנפגשנו), שהיה "מושקע" כמו שרוני אמרה, ובעיקר מהנה! המון
פלמידות שדגנו כמעט מדי יום, וכרתים של טיול בקניון מרהיב ושייט לאורך החוף
הצפוני.
 |
| המצוק בכניסה לפילוס |
 |
| קניות לפני חציה |
 |
| גשם ראשון וקשת מרהיבה |
 |
| ערב ראש השנה |
 |
| מלך הטריוויה תוצרת אלון ומיכל |
 |
| שפע פלמידות |
 |
| קניון סמרה כרתים |
וגם, רגעי תוגה על חלום שבא לקיצו, ואיך נפרדים
ממנו מבלי צלקות, ואלי אפילו עם תובנות. איך משמרים אנרגיות טובות, שלמות משפחתית,
וגם אישית, שלווה מופלאה והרבה חויות. איך חוזרים לשיגרה של בית עבודה, ומרגישים
שדי ביום יום ולא חייבים רק לחיות בתוך חלום. וגם כיצד בונים את החלום הבא מבלי
לרצות לדלג על מה שהיום.
היום רוני שלנו, חברה ושותפה ראשית במסע, נפרדת
מאסתר ומאיתנו, וחוזרת בטיסה לארץ עם מיכל. נעה בין עצב לשימחה והתרגשות גדולים
מאוד. אושר עצום לקראת פגישה עם חברים אחים גדולים וסבתא ענה, שהיא אחת ויחידה.
אבל גם פרידה מאסתר, מטיול שמודה שמאוד נהנת, מאיתנו – דבר שמזכה אותנו בהרבה
חיבוקים, ואולי מעל לכל, פרידה מתומר הפרטנר האמיתי. פרידה רק לכמה ימים, אנחנו
מגיעים בעוד ארבעה ימים, ובכל זאת מרגיש כמו הרבה יותר מזה, אולי בגלל
ש"בחיים האמיתיים" כל כך מעט נפגשים (המרכאות מסמנות במקרה זה קלישאה
ולא באמת במה שאני מאמינה).
מתכוננים לחציה לארץ, ארבע יממות שלמות של ים,
סוג של מדבר כחול, הרבה זמן לחשוב, לקרוא ומקווה מאוד גם לכתוב. בעיקר כדי לסכם את
היומן שלי לעצמי וגם למשפחה. המתעניינים בפרטים ולא רק בשלומנו (כמו רב קרובי
משפחה) מוזמנים לקרוא ולדלות אינפורמציה רלוונטית. מקווה שלא אשאב מייד למחסור
התמידי בזמן, ואעלה גם כמה תמונות.
תודה שהייתם שם, הגבתם ועודדתם להמשיך ולכתוב.
לא תמיד היה קל, בעיקר בצד הטכני, אבל מאמינה שעבורנו היומן הזה יהייה מזכרת יפה.
שנה טובה!
ממני אילת וגם אודי, תומר ורוני.
"צוות אסתר"
אי שם בים התיכון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה