התנצלות
קוראים יקרים,
מתנצלת על ההפוגה הארוכה.
נכתב לפני שבוע אבל היו קשיי אינטרנט בדרך להעלאת תמונות...
אספנו את ניר משדה התעופה ביום בו הגענו
לקפלוניה. עגנו בפיסקרדו שבצפון האי ושכרנו אוטו כדי להגיע בערב לשדה התעופה של
קפלוניה, ליד העיר הראשית (ארגוסטולי) שבדרום האי. הדרך חוצה את האזור ההררי
והמקסים של קפלוניה, ובדרך מנזר וכנסיה בהכנות קדחתניות לחג הגדול של הקדושה
המקומית שמתקיים בסוף השבוע. למרות ההזמנה החמה מכומר הככנסיה, להצטרף לחגיגה,
והפיתוי הגדול, נאלצנו לסרב. ביום בו יתקיים הארוע אנחנו כבר לא נהייה בסביבה...
פגשנו את ניר ונסענו חזרה לפיסקרדו הפעם בחושך,
אבל לא ויתרנו על הצצה נוספת במנזר היפה. הבנו את גודל הארוע הצפוי, כשכחלק
מהחזרות וההכנות, היה גם מופע זיקוקים קצר. מתאבן... מסתבר שלא רק האיטלקים
יודעים.
 |
| כנסיה בלילה |
פיסקרדו, כפר חביב, מלא בבתי קפה וטברנות
טרנדים, לספק את הטעם של התירים. ניראה שאין הרבה חיים בכפר מלבד בעונת התירות.
בחורף נמצאים כאן כ 15 אנשים. באופן כללי, הכפרים באיים האיונים פחות ציוריים מאלה
שהכרנו באזורים אחרים ביוון. רבים מהם נחרבו עד היסוד ברעידות אדמה נשנות,
שהאחרונה (1953) הרעידה והחריבה עד היסוד את רב הכפרים בקפלוניה ובזקינטוש, היעד
הבא שלנו. אחד מתושבי האי סיפר שהישראלים היו הראשונים להגיש עזרה אחרי רעידת
האדמה האחרונה. אודי זוכר פיסת אינפורמציה, שאוניות ישראליות של חייל הים היו
באזור, כך שיכלו להגיע עוד לפני שהממשלה היוונית הספיקה להתארגן. אם משהו יודע
יותר פרטים נשמח. בכל מקרה, השארנו רושם עז והיה לנו נעים לשמוע. בבוקר, עוד לפני שהתירים הציפו את העירה, ושוכני
אסתר עוד נמו, יצאתי עם ניר לחפש בית קפה, ולערוך "פגישת עבודה"
ועידכונים מקורות המעבדה (על פי בקשתי). זה ניראה ונשמע אחרת ביוונית, מול ים כחול
וצלול. הכל הרבה יותר אופטימי. שעתיים לא הספיקו והבטחנו להשלים בהמשך.
פיסקרדו קפלוניה
 |
| ברוך הבא יאמס |
אחד מיעדי היום היה למצוא אינפורמציה לגבי צלילות באזור, בין השאר כדי להצדיק את המטען הכבד של ציוד צלילה שניר הביא מהבית. אתר אינטרנט של אחד המועדונים בכפר, מבטיח שפע של אתרים. יצאנו לתור את המועדונים. בכפרון הזה שניים. אחד מהם מציע צלילה ומדריך (טאקיס) לסיור פרטי, במחיר שכמעט משתווה להשכרת מיכל אויר. קבענו עם טאקיס להפגש אחר הצהריים. בינתיים נפרדנו מהמזח בשמחה, שכן העגינה על הטברנות לא ממש נעימה, ובכלל הופתענו מכמות הסירות. זה המעגן הצפוף ביותר שפגשנו עד כה ביוון. שטנו מרחק קצר, למספר שעות של שנירקול באזור נחמד של מערות ונקיקים, ושבנו לכפר כדי לפגוש את טאקיס. לפני יציאה, יושבים יחד לקפה, ושוב מתרשמים מהחיים הקשים ביוון של היום. המסים הגבוהים שהוטלו על כל הצרכים הבסיסיים ביותר, משכורות שצנחו, מחירים שהאמירו תוך זמן קצר, וגל פיטורים גדול, הותירו אותם חסרי אונים ותקווה, מול הכלכלה הקורסת. עצוב. יצאנו שלושה, תומר, ניר ואני, בסירת טורפדו מהירה מרחק 10 דקות לכיוון צפון. בתכנית מערה שנקראת "המקדש" ובסמוך ספינה טבועה. המערה במבנה מיוחד של כניסה רחבה יחסית, ירידה לעומק של כ 25 מטרים ויציאה דרך פתח בצד העליון של המערה. תומר, בגלל מגבלת עומק, נשאר צמוד לטאקיס ושניהם פגשו אותנו ביציאה. משם מרחק קצר לספינה הטבועה, שהתנפצה ולא ממש שמרה על צורתה המקורית. עוגן גדול ויפה מונח בקרקעית ומעבר לזה גושי ברזל ענקיים. הצלילה חביבה, אם כי לא מרגשת, הראות לא בשיאה. זה מה יש בים התיכון, אבל מורעלי צלילה לא מוותרים... כוכבי ים ענקיים בצבעים מרהיבים, קישטו את הקירות מכוסי אצות וספוגים בשלל צבעים. עיקר החוויה בצלילות כאן הוא הטופוגרפיה התת ימית: מצוקים, מערות, קשתות, קניונים ונקיקים. מכל אלה נהנינו מאוד גם בהמשך השבוע במסעות השנירקול שלנו.
צלילה חופשית
 |
| תומר |
 |
| רוני |
וגם צלילה עמוקה
בקפלוניה נהנינו ממפרצים יפים ושנירקולים אבל
בהיותו אי הררי, ובסיוע הטמפרטורות שירדו, יצאנו ל"מסע כומתה". טיול
מקסים שהחל בנסיעה באוטובוס + טרמפ לכפר נידח (אפילו לחם לא היה), מסלול במעלה
ההר, חלק ניכר בשביל עיזים, לתצפית מרהיבה, וירידה לנחל עם מים צוננים ועצי דולב
ענקיים. ריענון נפלא לפני טרמפ חזרה לכפר.
טיול בקפלוניה
 |
| טבילת התרעננות בשלולית בנחל |
רוני ויתרה על טיול (הפעם...) ובחרה להשאר
בסירה. ככל שזמן השיבה לארץ מתקרב, הגעגועים לחברים ובית הספר מתעצמים. תורמת גם
העובדה שהשנה רוני מסיימת את בית הספר היסודי, אותו היא כל-כך אוהבת. הפועל היוצא,
שעות ארוכות של שיחות עם חברים דרך האינטרנט. הפטנט שלה מאוד פשוט. מיד כשמגיעים
לכפר, מאתרת את בית הקפה שבו אינטרנט חופשי, מארגנת תיק עם מחשב + אירו וחצי,
ויושבת מספר שעות על פנטה תפוזים. כך מספקת את הכמיהה לקשר עם החברים. אנחנו
לומדים שגם לזה צריך לתת כבוד ומקום.
מקפלוניה, מרחק שייט לא גדול לאי זקינטוש (ניקרא
גם Zante). זהו אחד האיים שלא
בקרנו בעבר, ונמצא ברשימת היעדים כבר שנים רבות. הדרומי ביותר באיונים הצפוניים.
בזקינטוש מערה כחולה מפורסמת (האמת שנחמדה, אבל ראינו יפות ממנה) וגם אחד החופים
המצולמים ביותר ביוון. בנוסף, רצועת חוף חולית שמהווה שמורת טבע, אחד מאתרי ההטלה
הגדולים של צבי ים באזור זה של הים התיכון. אנחנו בילינו בעיקר בחלק המערבי, שאינו
מיושב. קו חוף מצוקי, עמוס מערות ימיות מדהימות, חופים ומפרצים כמעט ולא נגועים.
מפרשיות בודדות. במהלך היום ביקורים של סירות תירים, אבל למקומות מאוד ספציפיים.
כך מצאנו עצמנו לנים במפרצים מהיפים שראינו, בבדידות מזהרת! קשה להעביר במילים את
עוצמות היופי והאושר. משאירה לתמונות הנפלאות של ניר לספר והשאר לדמיונכם הפרוע.
ועוד מקורות השבוע:
 |
| דייג פורש רשת |
יש חיים מתחת למים
ארוחות בוהוריים מפנקות
עידכוני גאוקש - אחרי הפוגה חזרנו לעיניינים. הפעם אחד מיוחד שהוטמן במערה ימית בקפלוניה. רגע לפני שעברנו לזקינטוש.
רוני הכריזה על שבוע עצמאות במטבח, ופינקה אותנו בארוחות משובחות, בין השאר אורז עם תרד בסיגנון יווני. היא דואגת למצוא מתכונים, לקנות מצרכים ולכל ההכנות. פה ושם מתייעצת והכי חשוב, משאירה מטבח נקי!
רוני הכריזה על שבוע עצמאות במטבח, ופינקה אותנו בארוחות משובחות, בין השאר אורז עם תרד בסיגנון יווני. היא דואגת למצוא מתכונים, לקנות מצרכים ולכל ההכנות. פה ושם מתייעצת והכי חשוב, משאירה מטבח נקי!
 |
| יצירתיות לא חסרה.. כדורי בצק על המצת יוצרת זר של נישנוש |
 |
| אורז עם תרד בסיגנון יווני מעדן! |
שבנו לעיסקי הדייג, אחרי טראומת דג החרב,
התאוששנו עם שתי פלמידות בתוך יומיים! שתיהן זכו לטיפול מקצועי של ניר שכלל ניקוי,
פילוט ומרינדות משובחות.
 |
| פלמידה ראשונה בסידרה מכובדת |
 |
| מפלט פלמידה ראשונה |
 |
| ושניה. הפעם רוני לומדת |
שייט מפרשים – כבר חשבנו שהרוח בעולם מסתדרת תמיד מול החרטום של אסתר... השבוע, לשימחתנו, נוכחנו שטעינו. רב השיוטים על מפרשים, רוח מעולה וים יחסית רגוע, ומפרשי הזהב של אסתר הסיעו אותנו במהירות לא רעה בכלל. איזה כף! עד כדי כך, שהייתה לנו בעיה של חוסר טעינת מצברים!
 |
| שומר על יציבות בשייט מפרשים והטיה לא מבוטלת |
 |
| אסתר ברוח גבית מנח פרפר |
הסקיפרים המתחילים – תומר ואני עוברים הכשרה
אינטנסיבית כסקיפרים. בשבוע האחרון מלבד הברקת הסיפון, גילגול חבלים וקירצוף
שרותים, התחלנו לעבור הכשרה בעגינות במפרצים וגם במרינות!
ניפרדנו מניר בעיר זקינטוש ומלאנו תנאי הכרחי של
ארוחת גירוס בפיתה. ניר בדרכו לארץ ואנחנו לעוד יום טיול באי ומשם חזרה ליבשת
לפלופונז. שם, בערב ראש השנה, פוגשים את אלון ומיכל.
הזלילה הגדולה ופרידה
עוד שפע תמונות מרהיבות ובלוג מפורט ומעניין של ניר (באנגלית) תוכלו למצוא בלינקים הבא:
תמונות זקינטוש
תמונות קפלוניה
בלוג של ניר
תמונות זקינטוש
תמונות קפלוניה
בלוג של ניר
אוי, הקרחת והכרס... יש סיבה שאני מעדיף את הצד השני של המצלמה :-)
השבמחקהיה יופי של שבוע, וכבר נראה שהיה מזמן.